"שלח לי שקט טוב מוגן
שלח לי שקט מענן
שלח לי שקט ממוכן
לשמוע שקט לא מכאן
תשלח לי שקט בקופסא, מארץ רחוקה".

(מתוך השיר "תשלח לי שקט", יונה וולך).

 

 

יונה וולך צדקה – כולנו זקוקים לקצת שקט. השאלה היא כמה מאיתנו באמת מכוונים לטיפוח השקט במהלך היום? עד כמה אנחנו מודעים לחשיבותו של השקט בחיינו?

ברוכים הבאים למאה ה 21 : מרגע הקימה, ועד לרגע ההרדמות, אנו שרויים בתוך "עננת גירויים" עצומה ובלתי פוסקת.

רגעים של שקט הינם "מצרך" נדיר עבור רובנו – למי בכלל יש זמן לזה?

"לפני שנים לא רבות כל כך, תנועה ונגישות למידע היו הדברים הנחשקים ביותר. כעת, דווקא החופש ממידע והיכולת לשבת בשקט הם הפרס הגדול".

("The Art of Stillness", פיקו אייר).

מסתבר שהשקט נחוץ לבריאותנו – הוא מאפשר הפעלה של אזורים שונים במוח ומסייע ב"כיבוי" הרעש הפנימי ובהגברת המודעות למתרחש – פנימה והחוצה.

לשקט גם יתרונות פיזיים. התנהלות יומיומית אינטנסיבית ורועשת גורמת לתשישות והפעלת יתר של מערכת ה  Fight or flight שלנו, מה שמגביר את הסטרס ומייצר אתגרים גופניים רבים, ביניהם מחלות לבביות ומחלות כלי דם.

מחקרים רפואיים מראים כי אפיזודות יומיות של שקט יכולות לסייע בהורדת לחץ הדם, האטת הדופק, ייצוב הנשימה שלנו, הפחתת מתח השרירים, ובמישור הקוגניטיבי – הגברת הקשב, הריכוז ויכולות קוגניטיביות נוספות.

"ככל שאתה שקט יותר כך תוכל יותר לשמוע" (ראם דאס).

לא רק הגוף. גם התודעה שלנו זקוקה לשקט – רגעי שקט יומיים מסייעים לנו להגביר את מודעותינו, להעמיק את מחשבותינו, לטפח מערכות יחסים אינטימיות ובריאות יותר, לחזק את מיומנויות התקשורת שלנו ולהגביר את היצירתיות.

השקט מאפשר ראייה בהירה יותר של המציאות, על רבדיה השונים.

ככל שאנו שקטים יותר אנו יכולים "לשמוע ולראות" טוב יותר את טבעה האמיתי של המציאות. לכך התכוון ראם דאס כשדיבר בשבחו של השקט.

"תנמיכו את הטלויזיה"…

סביבות המחיה המערביות הינן רועשות למדי. כמעט תמיד מצויים סביבנו קולות וצלילים, חלקם שייכים לטבע – כמו ציוץ הציפורים, וחלקם קולות הנובעים מפעילות בני האדם, כמו תנועת המכוניות בכביש או קולות הטלוויזיה כשאנו חוזרים הביתה מיום עבודה.

רובינו מודעים לזיהום האויר המשפיע עלינו. רעש גם הוא סוג של זיהום שאנו נוטים להתעלם ממנו. אנשים הגרים בסביבות רועשות, למשל, עלולים לפתח תחושות של אי שקט, עצבנות, תסכול ואף כעס.

במצבים בהם אין לאדם יכולת וויסות של רמת הרעש הסביבתית, מתעצמת השפעת הרעש על בריאותו הנפשית.

התודעה השקטה :

"ובהשתתק כל העולם אשב, אביט אל כוכבי. לי אין עולם אלא אחד – הוא העולם שבלבבי" (חיים נחמן ביאליק).

במסורת הבודהיסטית מקובל להמשיל את התודעה לנהר – כשמזג האוויר סוער (יש גשם או רוחות חזקות מנשבות – פני הנהר שוצפים וגועשים) כמעט שלא ניתן לראות בבהירות את קרקעיתו.

עם שוך הסערה (והרגעות הגשמים והרוחות), מתייצבים גם פני הנהר, וניתן להביט דרכם אל קרקעיתו ולראות את העולם הנסתר המתקיים שם (את האבנים, בעלי החיים, גזעי העץ שנסחפו בזרם ופרטים נוספים המצויים בו).

כך גם התודעה שלנו – סערת קולות וצלילים המגיעה "מבחוץ" או "מבפנים" (המחשבות שלנו) – מקשה עלינו לראות בבהירות את אשר מתרחש בה.

אם נאפשר לעצמנו מספר דקות של שקט יזום במהלך היום נוכל להרגיש את ה"זרמים התת קרקעיים" המתקיימים בתודעה שלנו, ומכאן נוכל לפעול בצורה נבונה ומיטיבה יותר בחיי היום יום.

לטפח שקט בעין הסערה :

"שם, עמוק מתחת לקקופוניה של רעשי התנועה והמחשבות, המוזיקה והמכונות, האייפונים ומפלסות השלג. הוא חיכה לי. השקט" ("שקט בעידן הרעש", ארלינג קאגה).

מרחבים של שקט כמעט ואינם בנמצא בסביבות החיים העמוסות שלנו. בבית ובעבודה – רוב שעות היום מלוות בצלילים וקולות – חלקם "נכפים" עלינו סביבתית וחלקם הם פרי בחירתנו והרגלינו, לעיתים מבלי שנהיה מודעים להשפעתם המזיקה.

כדי לייצר סביבות חיים שקטות יותר עלינו לפעול בצורה פרו – אקטיבית: לשנות הרגלים ('להספיק, לתקתק…') ולבחור לעצור למספר דקות ולפנות מקום לשקט.

כיצד ניתן לעשות זאת ? הנה מספר רעיונות לטיפוח מרחבי שקט במהלך היום :

1. נהיגה – הזדמנות לרגע של שקט:

ההרגל הוא : כניסה לרכב, הפעלת הרדיו, המוזיקה ו/או ניהול שיחות טלפון. בדרך כלל הדברים נעשים באופן אוטומטי וללא מודעות.

ההזמנה שלנו: התחילו כל נהיגה בחמש דקות שקטות של "נהיגה קשובה".

אל תפעילו צלילים או קולות נוספים מעבר לקיימים. נהגו בשקט תוך שימת לב לתחושות הגוף, למחשבות ולרגשות שלכם. שימו לב למראות, לצלילים הקיימים באופן טבעי סביבכם, לריחות. היו מודעים לעובדה שאתם נוהגים.

נהיגה קשובה היא הזדמנות למנוחה והטענות מחדש במעברים השונים שאנו עושים במהלך היום.

2. הקימה בבוקר – הזמנה לרגע של שקט:

ההרגל הוא: קימה חפוזה וכניסה אוטומטית לשורה של הרגלים הכוללים פעמים רבות הפעלת מקורות רעש: טלוויזיה, רדיו וכד'.

המעבר מהשינה השקטה למצב עוררות פעיל ואינטנסיבי נעשה לעיתים קרובות בצורה חדה מידי, מה שעלול לייצר תחושה של עומס כבר מהבוקר.

ההזמנה שלנו: בחרו פרק זמן שאתם יכולים להקדיש להתעוררות שקטה ונינוחה. הקשיבו לשקט – אל תפעילו מקור אודיטורי כלשהו (טלוויזיה, טלפון וכו').

נסו לבצע את פעולות ההתארגנות בצורה סדרתית ולא מקבילה, ולהיות מודעים לפעולה שאתם מבצעים. שימו לב לאופן בו אתם מתקלחים, מצחצחים את השיניים, מתלבשים וכד'.

בחרו לשתות את הקפה/תה בנינוחות ולא תוך כדי עשיית פעולות נוספות במקביל. הקדישו תשומת לב לטמפרטורה של המשקה, לטעם, למרקם שלו. לוו אותו במהלך הלגימה.

3. מעברים בין פעילויות – הזדמנות לרגע של שקט :

רובנו עוברים במהלך היום מפעילות אחת לאחרת כבתוך "סרט נע". המעברים הרבים והתכופים שאנו עושים מערפלים את תודעתנו וגורמים לנו "לסחוב מטען עודף" (רגשות, טרדות, מחשבות ועוד) מפעילות אחת לזו שאחריה, מבלי שנשים לב.

"המטען העודף" הזה מכביד עלינו ותורם לא מעט להצטברות של תחושות עומס ותשישות.

ההזמנה שלנו: "אזור מפורז" – מרווחים של מספר דקות בין פעולה לפעולה, המוקדשים לעצירה, מנוחה והתחדשות.

בדקות שבין פעילות אחת לאחרת היו שקטים. הפנו את תשומת הלב לתחושות הגוף, לתחושות הנשימה, הרפו את הגוף ופשוט לוו מספר נשימות מקרוב – שימו לב לתחושות השאיפה והנשיפה. אפשר להרחיב את מוקד תשומת הלב כך שיכלול גם "ערוצים" נוספים, כמו הוויזואלי (המראות שסביב) והאודיטורי (הצלילים והקולות במרחב). אפשרו לגוף ולתודעה את המנוחה לה הם זקוקים לפני שתעברו לפעילות הבאה.

4. הליכה קשובה – הזדמנות לתרגול:

רוב הזמן אנו עוברים ממקום למקום תוך כדי שיחת טלפון, הקשבה למוזיקה, סרטון או קריאת כתבה, או סתם טרודים במחשבות.

המעברים שלנו מלווים בדרך כלל בתוספת של גירוי מסוים, שפעמים רבות אינה נחוצה.

ההזמנה שלנו: פעם אחת ביום, עברו ממקום למקום כשאתם מתרגלים "הליכה קשובה".

ללא מסכים וללא מסיחים – לכו בשקט במשך מספר דקות והיו מודעים לפעולת ההליכה.

שימו לב לתחושות בכפות הרגליים, לתחושות הדריכה על הקרקע, למעבר המשקל מרגל לרגל, לפעולת השרירים, ליציבה שלכם.

שימו לב לתחושת האוויר שסביבכם, לצלילים ולקולות הטבעיים, למראות.

אל תוסיפו דבר על הקיים באופן טבעי באותו הרגע. הוקירו תודה על היכולת להתהלך בקלות ללא צורך בעזרה חיצונית כלשהי.

5. שיחה עם אדם יקר – הזדמנות לתרגול:

"הראו לי את האדם ששכח את המילים, אני רוצה להחליף איתו מילה" (צ'וואנג דזה).

המשפט הזה נאמר, אמנם, בהקשר רחב הרבה יותר, אך הוא מתאים מאד לסיטואציה של שיחה בחברה המערבית שלנו.

רבות נאמר על חשיבות ההקשבה, אך רק מעטים מאיתנו אכן מתרגלים אותה בחיי היום יום. כוונותינו טובות, אך הרגלינו תגובתיים מאד.

מחקרי ההקשבה מראים לנו כי ניטה להגיב די מהר (לאחר כ 20 שניות בממוצע) מרגע שהתחלנו לשוחח עם אדם אחר. זה תלוי, כמובן, בסיטואציה ובגורמים רבים נוספים, אך מעבר לכל הגורמים הללו ניצבת תופעת התגובה המהירה, שמשפיעה לעיתים רבות על איכות ההקשבה שלנו.

כשאנו מפנים מרחב גדול יותר לשותפינו לשיחה, משהים קצת את דחף התגובה ומנתבים את הקשב שלנו ל"הבנת התמונה", נוכל לשים לב שתגובותינו נעשות מדויקות ומיטיבות יותר. ולא זו בלבד, אלא שהפחתת כמות התגובות מאפשרת לנו רגיעה גופנית ותודעתית. הרגיעה הזו מאפשרת ריכוז ומסייעת לנו לבחור את התגובות המיטיבות ביותר בסיטואציה של שיחה.

המרחב הפסיכולוגי המתאפשר לשותפינו כשאנו שקטים וקשובים, הוא מרחב מרפא. כולנו זקוקים לקצת יותר הקשבה מהסובבים אותנו.

ההזמנה שלנו: בפעם הבאה שאתם מקשיבים לאדם יקר, היו קשובים לעיתוי ולמינון תגובותיכם.

במידת האפשר, נסו להשהות קצת את תגובותיכם ואף להפחית אותן. בשלב הראשון נסו "להבין את התמונה" – להבין מהו המסר או הצורך המסתתר מתחת למילותיו של הדובר. כיצד הוא מרגיש? מתוך איזו פרספקטיבה הוא מדבר? מהי החוויה שלו כעת?

ככל שתהיו שקטים וקשובים יותר, כך תוכלו להבין ו"לשמוע" אותו טוב יותר.

בשלב השני, לאחר שזיהיתם את הצורך ואפשרתם לאותו האדם "להשלים מהלך" (להסביר, לפרט, להראות לכם את פרטי "התמונה שלו"), התגובה שתפיקו תהיה, קרוב לוודאי, מדויקת, אמפטית ומיטיבה יותר.

לסיכום :

השקט בחברה המערבית הוא כמו חיה בסכנת הכחדה. אם לא נפעל בצורה פרו – אקטיבית "להצלתו", נמצא את עצמנו טובעים באוקיאנוס הגירויים (הצלילים, הקולות והרעשים) החיצוניים והפנימיים, עייפים ומותשים מהחיים.

אנו זקוקים לשקט. השקט אינו "ריק". הוא חי ורוטט ו"מדבר אלינו". חשוב שנקשיב לו. לשם כך עלינו "לכבות" מידי פעם את רעשי הרקע שאינם הכרחיים. לעצור ולהרפות מידי פעם את הגוף ואת התודעה. לאפשר להם מנוחה מהמולת היום יום, להטען מחדש.

לקראת השנה החדשה, אנו מזמינים אתכם לטפח הרגל חדש – לקחת לעצמכם פסק זמן של מספר דקות ביום ופשוט להיות בשקט.

עם הזמן תוכלו להתוודע לחשיבותו של השקט ולהשפעתו המיטיבה על מערכות היחסים שלכם, על בריאותכם ואפילו על מידת האושר שאתם חווים במהלך היום.

רגע לפני שהשנה החדשה נכנסת, קחו לכם רגע של שקט והקשיבו לה. נסו לשמוע מה היא מביאה איתה..?

שתהיה לכולנו שנה טובה, טבולה ברגעי שקט מבורכים.