אם המשפט “אין לי זמן לנשום” מצלצל לכם מוכר – המאמר הזה הוא בשבילכם :
הימים האלה – ימים של חזרה לשגרה. כולנו חוזרים, במודל ארגוני כזה או אחר, לשגרה, שנכון לעכשיו, תהווה “מסגרת חיינו” בתקופה הקרובה.
נקודת הזמן הנוכחית היא אסטרטגית – עבור ארגונים ואנשים יחדיו. מונחת כאן הזדמנות לעיצוב מחודש של שגרות ודפוסי היום יום שלנו באופן שיתמוך בבריאותנו הנפשית.
זה לא סוד שהבריאות הנפשית שלנו חווה אתגר גדול בשנים האחרונות. רמות גבוהות של לחץ, שחיקה, דכאון וחרדה – הן רק חלק מהביטויים של האתגר הזה.
רוב היום, כך מדווחים לנו המחקרים, תודעתנו אינה ערנית ונוכחת, כי אם נודדת ו”נלכדת” באופן לא מכוון, ולרוב אף לא מודע, בסבכי מחשבות, תכניות, דאגות, זכרונות, שיפוטים עצמיים ועוד. אנו מתנהלים “על טייס אוטומטי”, עוברים ממשימה למשימה, שרויים במצב תודעתי שהינו ער – למחצה.
“תודעה נודדת היא תודעה לא שמחה” – אחד הממצאים החשובים העולים ממחקרים בתחום מדעי המוח / חקר התודעה.
הצעד הראשון בדרך לחיים בריאים ומאוזנים, אם כן, הוא ייצוב התודעה שלנו.
כיצד ניתן לייצב את תודעתנו בסביבות עבודה עמוסות, רוויות משימות, גירויים וקצב התנהלות מהיר? מסתבר לא רק שניתן לעשות זאת אלא גם שמדובר באימון פשוט, שאינו מצריך מאיתנו זמן או מאמץ גדולים מידי.
הנה כמה רעיונות לתרגול נוכחות וקשב מודע במהלך יום העבודה :
1.עצירות מכוונות – כשהיום שלנו הופך ל”סרט נע” של פעולות ומשימות, כאשר אין רגע של מנוחה בין דבר לדבר – הגוף נדרך, ועימו גם התודעה. מכאן – הדרך לתחושות של לחץ ושחיקה די מהירה.
במעברים בין עוגני היום השונים – עצרו באופן מכוון. קחו לכם כמה רגעים, בין הפגישות, בין המיילים והמשימות השונות – הרפו את הגוף, זהו אם קיימים אזורים “תפוסים” או דרוכים בגופכם, ונסו להרפות אותם. לוו כמה נשימות “מקרוב” – שימו לב לתחושות השאיפה והנשיפה. נסו להתפנות מ”שאריות הפגישה הקודמת” ולהתכוונן בצורה מודעת – למשימה הבאה.
עצירה, הרפיית הגוף, תשומת לב למספר נשימות, חזרה מכוונת אל הרגע הנוכחי מספר פעמים ביום – זה כל מה שאתם צריכים כדי להרגיש קצת יותר מאוזנים, גם במהלך יום עבודה עמוס מאד.
2.הליכה קשובה – רובינו הולכים לא מעט במהלך היום – במעבר בין הפגישות והרוטינות השונות שלנו.
הליכה קשובה היא הליכה שקטה ונוכחת, ללא מסכים או מסיחים אחרים. הליכה בה אנו מודעים לעובדה שאנחנו הולכים. מרגישים את תנועת הרגליים, את תחושות הגוף הנוספות. ערים למה שקורה סביבנו – מראות, צלילים וקולות, תחושת האוויר שסביבנו. משתדלים להרפות את המחשבות, מתרגלים את מה שנקרא “מודעות נטולת מחשבות” (Thoughtless Awareness), שהיא אחת המיומנויות התודעתיות החלשות ביותר שלנו.
3.מה הלך לי טוב היום? “What Went Well today”– בסוף יום עבודה עצרו לרגע ושאלו את עצמכם – מה “הלך לי” טוב היום? מה עורר בי שמחה, משמעות, תחושת סיפוק ? מה הפתיע אותי? מה היה מעניין ? כדי לאזן את נטייתנו להתמקד במה שלא הצליח, מה ש”לא הלך טוב” (Negativity Bias) – חשוב לכוון את “פנס הקשב” שלנו גם למקומות הטובים, הנעימים והמשמעותיים הקיימים לאורך כל היום. ככל שנרחיב את טווח תשומת הלב שלנו, כך שיכלול גם את החוויות המוצלחות – כך נגביר את תחושת האיזון והמשמעות בחיינו.
4.שיחה קשובה – המיומנויות הבינאישית שלנו משפיעות בצורה משמעותית ביותר על מערכות היחסים שלנו, ומכאן – על מידת אושרנו ובריאותנו הנפשית.
עשו לכם הרגל מיטיב – התאמנו בהקשבה. פעם ביום – עברו על היומן שלכם. זהו שיחה אחת עם אדם שהייתם רוצים להקשיב לו קצת יותר. במהלך השיחה – השהו מעט את הדחף להגיב מיד – פנו קצת יותר מרחב למי שאתכם – בדקו מהו העיתוי המתאים לתגובה ? מהו סוג התגובה שיתאים ? נסו בכל פעם להגדיל בכמה שניות את מרחב ההשתהות שלכם, כך שיוותר מרחב גדול יותר לשותפכם לשיחה – ובחנו כיצד זה משפיע על שניכם ועל האינטראקציה כולה.
חזרתיות זה כל הסיפור – כדי לשנות את החיווט המוחי שלנו נדרשת חזרתיות – קחו את אחד התרגולים הללו וחזרו עליו, יום יום, במשך מספר שבועות. שימו לב אם אתם חשים בשינוי כלשהו לאחר תקופת התרגול.
תרגולים מסוג זה הם שיסייעו לנו לטפח סביבות עבודה בריאות ומאוזנות, שתהוונה מסגרת תומכת ומצמיחה לשוהים בקרבה.
