מנהיגות היא אמנות, במיוחד עכשיו

מאז ומעולם חשבתי שמנהיגות היא אמנות. זו הסיבה שאני מתרגשת כשאני פוגשת, אחת לכמה שנים, מנהיגות יוצאת דופן, “אמן/נית הובלה” שכזה/את.

הרי מנהיגות, כמו אמנות, עוסקת בהשפעה על אנשים. בהעברת מסר כלשהו. בהשפעה מעצבת על רגשותיהם, תודעתם, תפיסת עולמם של האנשים הנחשפים אליה.

מנהיגות איכותית משמעה – השפעה טובה ומיטיבה על האנשים ועל המציאות בתוכה הם מתנהלים. למנהיגות איכותית השפעה טרנספורמטיבית.

כדי להשפיע בצורה מיטיבה צריך לעיתים “לשלב ניגודים”. וכאן נכנסת האמנות. כי רק אמן יכול לשלב בצורה אופטימלית בין מה שנדמה לכולנו כניגוד, למשל, בין נחישות ואסרטיביות, התעקשות לפעמים, לבין רגישות ואמפטיה לאנשים.

בין “לגרום לדברים לקרות” לבין חמלה ואנושיות. כי רק כשאתה אמן, אתה יכול להרגיש מה מתאים, מתי, ובעיקר – איך.

האמנות, כמו המנהיגות, דורשת נוכחות וחיבור. חיבור למה? חיבור פנימה, לרגשות, למחשבות, לתחושות הגוף, להלך הרוח שלנו, ובמקביל, חיבור למה שקורה סביבנו ברגע נתון. ויש שירחיבו את הדיבור על החיבורים המתקיימים ברקע וברגע של יצירה אמנותית, אבל זה כבר למאמר אחר.

מנהיגות ואמנות בתקופת הקורונה :

לאחרונה התפרסם בHarvard Business Review  מאמר מרתק על מנהיגות בתקופת הקורונה – Leaders Are Out of Sync with their Teams

המאמר מתבסס על מחקר שכלל 15,000 מנהיגים מ 5000 חברות במעל 100 מדינות בעולם.

אחד הממצאים שעלו במחקר הוא כי כ 55% מהמנהיגים אינם מפגינים חמלה כלפי אנשיהם ואינם מחוברים לתפיסות ולרגשות עובדיהם.

מה המשמעות של נתון זה?

מיליוני עובדים בעולם מתפטרים מעבודתם, בין היתר, עקב אדישותם של המעסיקים ותחושת העדר תמיכה.

עובדים רבים חוזרים למשרדיהם מלווים בתחושת שחיקה ונתק. זאת, על רקע הנתון המוכר שמנהיגות הינה הגורם המשפיע ביותר על שביעות רצון העובדים.

המנהיגות הנדרשת כעת היא מנהיגות המבוססת על חמלה. מנהיגות שכזו מייצרת קשרים חזקים ומשמעותיים יותר בין האנשים. היא משפרת את שיתוף הפעולה, מגבירה את רמת האמון ואת תחושת הלויאליות לארגון.

אך חמלה לבדה אינה מספיקה. כשמנהיגים משלבים חמלה עם האומץ לבצע פעולות קשות בצורה שקופה ואמינה – התוצאות מרחיקות לכת :

נתוני המחקר מראים שיפור של 86% בשביעות רצון העובדים, עלייה של 53% במחוברות הארגונית וירידה של 64% בתחושות השחיקה בארגון.

מסתבר שקיים פער גדול בנושא החמלה – מנהיגים תופסים עצמם חומלים הרבה יותר מהאופן בו הם נתפסים על ידי אנשיהם.

כשמתקיימת התאמה בתפיסת מערכת היחסים מנהיג – מונהגים (בין המנהיג לבין אנשיו) – כשיש הבנה משותפת ומדויקת של מערכת היחסים ההדדית הזו – יש לכך תוצאות חיוביות עבור שני הצדדים.

ארבעה סגנונות מנהיגות:

החוקרים זיהו ארבעה סגנונות מנהיגות המשלבים בין תבונה לחמלה – שני הצירים החשובים ביותר בעולם המנהיגות:

Wise Compassion  – ביצוע פעולות אמיצות תוך אנושיות ורגישות.

Caring Avoidance –  אמפטיה המהווה מכשול לביצוע פעולות קשות.

 Uncaring Execution  – מיקוד בתוצאות על חשבון רווחת האנשים.

Ineffective Indifference  – חוסר עניין וחוסר אכפתיות כלפי אחרים.

המחקר מצביע על סגנון המנהיגות האפקטיבי ביותר מבין הארבעה – שילוב של תבונה וחמלה  – Wisdom and Compassion.
מה זה אומר ? בגדול – לגרום לדברים לקרות, אך בדרך אנושית.
מנהיגים המפגינים סגנון מנהיגות זה משיגים את התוצאות הטובות ביותר באמצעות איזון בין דאגה לאנשים לבין קבלת החלטות וביצוע פעולות אמיצות ולא פשוטות.
כשנדרשת פעולה אמיצה, מנהיגים אלו יבצעו אותה מתוך אכפתיות אמיתית ואותנטית לרווחתם ולרגשותיהם של אנשיהם.
מסקנת המחקר – למקומות העבודה החדשים, המתבססים על עבודה היברידית, נדרשים מנהיגים מחוברים ואכפתיים.

המסקנה הזו אינה מחדשת לנו, היא היתה תקפה מאז ומעולם, רק שבעידן מגפת הבריאות הנפשית בו אנו מצויים כעת – חשיבותה הולכת וגדלה.

אם כן, נשאלת השאלה – כיצד יכולים מנהיגים לחזק את התבונה והחמלה שלהם ?

הנה 4 דרכים לחיזוק החמלה והתבונה המנהיגותיות:

1. אלפו את האגו שלכם –

“על מנת להנהיג אנשים – לך מאחוריהם” אמר לאו צה.

“הליכה מאחור” כמוה כשמירה והחזקה – היא נוסכת בטחון וממוקדת בצרכי המונהגים, ולא רק בצרכיו של המנהיג.

הכוח הטמון בתפקיד מנהיגותי יכול לעיתים “לתדלק” את האגו שלנו. אם איננו יודעים כיצד לנהל את האגו שלנו, המנהיגות שלנו הופכת להיות ממוקדת בעצמינו, יותר מאשר באנשינו.

כשהאגו שלנו “מרים ראש”, כשאנו מזהים שהמניע לפעולה או מחשבה מסוימת נובע בעיקר מהאגו, זה הזמן להזכיר לעצמנו מהו תפקידנו האמיתי – להוביל את אנשינו מתוך דאגה ואכפתיות. זה הזמן להיזכר גם בתמיכה שקבלנו אנו לאורך הקריירה הניהולית שלנו ולהרהר בחשיבותה ובהשפעתה המיטיבה עלינו.

2. מתנו את השיפוטיות העצמית שלכם – מנהיגות אפקטיבית אינה רק מתן שירות איכותי לאנשינו, אלא גם התייחסות בריאה לעצמינו.

פעמים רבות מנהיגים שופטים את עצמם בצורה הביקורתית והמחמירה ביותר.

ישנן טכניקות רבות לטיפוח חמלה עצמית המסייעות במיתון השיפוטיות העצמית (ניתן למצאן ברשת תחת Self-Compassion), אך לעיתים עצם ההזכרות בעובדה שאנו עושים כמיטב יכולתנו בכל רגע נתון (מה שוויניקוט כינה –Good Enough Mother) – יכולה להועיל.

3. פחות “לעשות” יותר “להיות” – האטת קצב הפעולות והעשייה שלנו יכולה להיות מאתגרת. הרי אלו הדברים שקידמו אותנו לעמדה הניהולית הנוכחית. בתקופות של משבר, כמו התקופה הנוכחית, לעיתים מה שחשוב ביותר הינו הנוכחות שלנו.

לימדו לתרגל נוכחות – אימון במיינדפולנס הינו בסיסי והכרחי למנהיגות אפקטיבית בעת הזו:

השקיעו זמן “פשוט להיות נוכחים” כשאתם משוחחים עם הצוות שלכם. כשאתם נוכחים במהלך אינטראקציה עם הצוות – התכונות החזקות שלכם קורנות החוצה ביתר שאת והחיבור הבינאישי נעשה חזק יותר.

נוכחות, משמעה להיות בתשומת לב למתרחש באותו הרגע.

תשומת לב “פנימה” – לרגשות, למחשבות, להלך הרוח ולתחושות הגוף שלכם, ו”החוצה” – לצרכים, לרגשות, להלך הרוח ולחוויה של השותפים שלכם לשיחה.

נוכחות מייצרת “מרחב פסיכולוגי בטוח” בו מתאפשרת הקשבה והבנה טובה יותר של צרכי האחר. ומתוך כך צומחת הבנה טובה יותר של הסיטואציה ושל התגובה המיטיבה והמתאימה ביותר ברגע הנתון.

4. בנו “תמונת מציאות” משותפת ומדויקת – בעידן העבודה ההיברידית, קבלת תמונת מציאות מדויקת באשר למצבם של אנשיכם מהווה אתגר גדול הרבה יותר מבעבר.

בהעדר מפגשים פרונטליים מרובים, קל הרבה יותר לפספס רמזים חבויים – לא ורבאליים המועברים בדרך כלל על ידי שפת הגוף.

בנו “תמונת מצב” משותפת באמצעות “צ’ק אין” בתחילת כל פגישה או באמצעות פגישות בלתי פורמליות עם אנשיכם.

שאלו אותם על מצבם – כיצד הם מרגישים? מהם האתגרים שהם חווים? מה שלומם? כשאתם משוחחים עם אנשיכם – הפכו את הרגעים הללו לברי משמעות – עבורכם ועבור אנשיכם. ובימים הבודדים בשבוע, כשאתם כבר נפגשים פרונטלית – נצלו את הזמן לחיזוק הקשר, לקשר עין בלתי אמצעי, לחיבוק, לשיחה קרובה, ליצירת אינטימיות וקירבה.

לא סתם נאמר על מנהיגות שכמוה כאהבה – קשה להגדיר אותה אך קל לחוש בה כשהיא מתקיימת.

האהבה, בעיניי היא הבסיס לכל יצירת אמנות, כמו גם לכל תופעת מנהיגות מעוררת השראה.

אהבה בהקשר של מנהיגות היא בראש ובראשונה – נוכחות, ונוכחות, כך מעידים מחקרי המוח העדכניים, היא מיומנות הניתנת לטיפוח.

 

זה הזמן – תקופות משבר מהוות קרקע פורייה ליצירות אמנות.

הפכו את התקופה הנוכחית ל”יצירת האמנות המנהיגותית” שלכם.

התאמנו בהגברת הנוכחות והקשב שלכם בצורה שתיטיב עמכם ועם אנשיכם.

נדמה לי כי יותר מעשייה – נוכחות, הקשבה וחמלה הן האיכויות הנחוצות ביותר בעת הזו.